גיבוי שרתים לענן: מה מגבים ואיך, לפי סוג השרת

איך מגבים שרתים לענן כשכל שרת עושה משהו אחר? גיבוי שרתים לענן מתחיל בשאלה מה רץ על כל שרת. שרת קבצים צריך היסטוריה ארוכה של גרסאות ושחזור של קובץ בודד. שרת מסד נתונים צריך גיבוי שמכיר את המסד, כדי שהעותק יהיה עקבי. מכונה וירטואלית אפשר לגבות מהשרת המארח, בלי להתקין דבר בתוכה. מי שמגדיר לכל השרתים אותה מדיניות, לרוב מגלה ביום השחזור שאחד מהם גובה בצורה שלא מתאימה לו.

הנה הפירוט לפי סוג שרת: מה לגבות, באיזו שיטה, באיזו תדירות, כמה זמן לשמור, ואיך לבדוק שהשחזור עובד. ההמלצות מבוססות על היכולות של גיבוי הענן של Acronis, שאותו אנחנו מספקים, אבל השאלות עצמן נכונות לכל מערכת גיבוי.

טבלה לפי סוג שרת

ההבדל העיקרי בין סוגי השרתים הוא מה צריך לשחזר בדרך כלל: קובץ אחד, מסד נתונים שלם או את כל המכונה.

סוג השרת	מה מגבים	שיטה מומלצת	תדירות לנקודת פתיחה	מה משחזרים בדרך כלל
Windows Server כללי	את כל המכונה	תמונה מלאה	יומי	את השרת כולו, או קובץ מתוכו
Linux (אתר, יישום)	את כל המכונה, כולל הגדרות	תמונה מלאה, ולצידה גיבוי מסד הנתונים	יומי	קבצי האתר, הגדרות, השרת כולו
SQL Server	את המסדים ואת יומני הטרנזקציות	גיבוי מודע-יישום	יומי, ויומנים בתדירות גבוהה יותר	מסד נתונים לנקודת זמן
MySQL או MariaDB	את המסדים	גיבוי מודע-יישום או ייצוא מסודר	יומי או כמה פעמים ביום	מסד נתונים או טבלה
מכונות ב-VMware או Hyper-V	את המכונות הווירטואליות	גיבוי מהשרת המארח, בלי סוכן בכל מכונה	יומי	מכונה שלמה או קובץ מתוכה
מכונות ב-Proxmox VE	מכונות ומכולות LXC	סוכן על השרת המארח, או סוכן בתוך כל מכונה	יומי	מכונה או מכולה שלמה
שרת קבצים	תיקיות משותפות והרשאות	גיבוי קבצים, ואפשר גם תמונה	יומי, לפעמים יותר	קובץ או תיקייה מגרסה קודמת
בקר תחום (Active Directory)	את כל המכונה	תמונה מלאה	יומי	השרת כולו

התדירות בטבלה היא נקודת פתיחה. היא נקבעת לפי כמה עבודה העסק מוכן לאבד, ולכן שרת שמקבל הזמנות כל הזמן יגובה בתדירות גבוהה יותר משרת שמשתנה פעם בשבוע.

תמונה מלאה או גיבוי קבצים

גיבוי תמונה שומר את כל המכונה: מערכת ההפעלה, התוכנות, ההגדרות והמידע. גיבוי קבצים שומר רק תיקיות שבחרתם. ברוב השרתים כדאי להתחיל מתמונה מלאה.

הסיבה פשוטה. כשמשהו קורה לשרת כולו, למשל תקלה בדיסק או כופרה, מי שגיבה רק קבצים צריך להתקין מערכת הפעלה, להגדיר מחדש את התוכנות ורק אז להחזיר את המידע. זה לוקח שעות, ולפעמים ימים. מי שגיבה תמונה משחזר את המכונה בפעולה אחת.

גיבוי תמונה אינו מונע שחזור של קובץ בודד. ב-Acronis אפשר להיכנס לגיבוי של מכונה שלמה ולהוציא ממנו קובץ או תיקייה. אפשר גם לשלב את שתי השיטות באותה תוכנית הגנה: תמונה של השרת פעם ביום, וגיבוי תכוף יותר של תיקייה שמשתנה הרבה.

שתי יכולות שחזור ששוות היכרות מראש:

• שחזור לחומרה אחרת (Universal Restore): מחזירים את המכונה לשרת שונה מהמקורי, למשל כשהשרת הפיזי נשרף ואין עוד אחד זהה.
• הפעלה מתוך הגיבוי (Instant Restore): מריצים את המכונה כמכונה וירטואלית ישירות מהגיבוי, כדי לחזור לעבודה עוד לפני שהשחזור המלא הסתיים.

מי שרוצה להבין למה תמונת מצב של דיסק (Snapshot) אינה תחליף לגיבוי כזה, ימצא את ההסבר במדריך ההבדל בין גיבוי ל-Snapshot.

מסדי נתונים: גיבוי מודע-יישום

מסד נתונים שמגבים בזמן שהוא כותב עלול להישמר במצב לא עקבי. גיבוי מודע-יישום מתאם עם המסד את רגע הצילום, כך שהעותק ניתן לשחזור כמו שהוא.

גיבוי רגיל של קבצי המסד דומה לצילום של אדם באמצע תנועה. ברוב המקרים המסד יתאושש, אבל אין לכך ערובה, ובדרך כלל מגלים את זה ביום שצריך את הגיבוי. גיבוי מודע-יישום פותר את זה: הוא מבקש מהמסד להגיע לנקודה עקבית, ורק אז מצלם. מערכת הגיבוי של Acronis תומכת בגיבוי כזה ל-Microsoft SQL Server,‏ Exchange,‏ MySQL,‏ MariaDB,‏ Oracle ו-SAP HANA.

SQL Server

אם המסד מוגדר במודל שחזור מלא (Full recovery model), יומן הטרנזקציות שלו ממשיך לגדול עד שמגבים אותו. לכן מגבים גם את היומן, ובתדירות גבוהה יותר מהמסד עצמו. היתרון: אפשר לשחזר את המסד לנקודת זמן שבין שני גיבויים מלאים, למשל לרגע שלפני שמישהו מחק טבלה בטעות.

MySQL ו-MariaDB

כאן יש שתי דרכים. אפשר להשתמש בגיבוי מודע-יישום, ואפשר להריץ ייצוא מסודר של המסד לקובץ לפני גיבוי המכונה, כך שהייצוא נכנס לגיבוי. בשתי הדרכים חשוב שהקבצים של האתר והמסד יגיעו מאותה נקודת זמן, אחרת אתר שמשוחזר עלול להצביע על תמונות או הזמנות שלא קיימות.

מכונות וירטואליות

מכונות וירטואליות אפשר לגבות בשתי דרכים: מהשרת המארח, בלי להתקין דבר בכל מכונה, או עם סוכן בתוך כל מכונה.

ב-VMware vSphere וב-Microsoft Hyper-V אפשר לגבות את המכונות ברמת השרת המארח. הגישה הזו נוחה כשיש הרבה מכונות: מגדירים פעם אחת, ומכונה חדשה שנוצרת נכנסת לגיבוי בלי שמישהו יזכור לטפל בה.

ב-Proxmox VE, לפי Acronis, מתקינים על השרת המארח את Agent for Linux עם תוסף ל-Proxmox VE, והקונסולה מאתרת את המכונות ואת מכולות ה-LXC שעליו. החלופה, שמתאימה לכל פלטפורמה, היא להתקין סוכן בתוך מערכת ההפעלה של כל מכונה. כך עובד גם גיבוי של שרת VPS, ופירטנו את זה במדריך גיבוי שרת VPS עם Acronis.

מתי להעדיף סוכן בתוך המכונה גם כשיש גיבוי מהשרת המארח? כשבתוכה רץ מסד נתונים שצריך גיבוי מודע-יישום, או כשאין לכם גישה לשרת המארח, למשל במכונה שמתארחת אצל ספק.

שרתי קבצים

בשרת קבצים כמעט אף פעם לא משחזרים את כל השרת. משחזרים קובץ שנמחק, תיקייה שנדרסה או גרסה מלפני שבועיים, ולכן מה שחשוב כאן הוא היסטוריה ארוכה וחיפוש נוח.

שלושה דברים לבדוק בשרת קבצים:

• הרשאות. שחזור של תיקייה בלי ההרשאות שלה פותח מידע למי שלא אמור לראות אותו, או חוסם את מי שכן.
• משך השמירה. מחיקה בשרת קבצים מתגלה לעיתים אחרי חודשים, כשמישהו מחפש מסמך של לקוח ישן.
• כופרה. שרת קבצים הוא אחד היעדים הראשונים שלה, כי כל המחשבים במשרד מחוברים אליו.

תדירות ושמירת גרסאות

תדירות הגיבוי קובעת כמה מידע עלול לאבד. משך השמירה קובע כמה אחורה אפשר לחזור. צריך להחליט על שניהם בנפרד.

אחרי הגיבוי המלא הראשון, Acronis מעביר רק את השינויים, ולכן אפשר לגבות בתדירות גבוהה בלי להעמיס על השרת. את הגיבוי מתזמנים לשעות שקטות, ואפשר להגביל את רוחב הפס שהוא צורך.

נקודת פתיחה סבירה לשמירה:

סוג גרסה	כמה לשמור	למה
יומית	7 עד 14 ימים אחרונים	טעויות של השבוע האחרון
שבועית	4 עד 8 שבועות	תקלות שמתגלות באיחור
חודשית	6 עד 12 חודשים	מחיקות שמתגלות אחרי חודשים

אם יש עליכם חובה חוקית או חוזית לשמור מידע לתקופה מסוימת, היא קובעת את המינימום. ההיגיון של כמה עותקים להחזיק ואיפה מוסבר במדריך כלל 3-2-1: עותק בענן נפרד הוא העותק שמחוץ לאתר.

הגנה על הגיבוי עצמו

תוקף שהשיג הרשאות מנהל עלול למחוק את הגיבויים לפני שהוא מצפין את השרתים. גיבוי שאפשר למחוק מתוך הרשת שלכם אינו מגן מפני מתקפה כזו.

ב-Acronis אפשר להגדיר עותק בלתי ניתן לשינוי לתקופה שתבחרו, כך שגם מי שהשיג הרשאות אינו יכול למחוק אותו. הסוכן וקובצי הגיבוי מוגנים גם מפני שינוי, והעותק מוצפן ב-AES-256 בזמן ההעברה ובאחסון. למה זה קריטי מול כופרה, ואיך מגדירים תקופת נעילה, מוסבר במדריך גיבוי immutable.

עוד הגדרה שלא כדאי לדלג עליה: התראות. כשגיבוי נכשל, או כששרת לא גובה זמן רב, נשלחת התראה. ודאו שהיא מגיעה לאדם שקורא אותה.

בדיקת שחזור

גיבוי שאף פעם לא שוחזר ממנו הוא הנחה. בדיקה תקופתית לפי סוג השרת היא הדרך היחידה לדעת שהוא עובד.

1. שרת קבצים: משחזרים תיקייה לנתיב זמני, ובודקים שהקבצים נפתחים ושההרשאות נשמרו.
2. מסד נתונים: משחזרים למסד בדיקה נפרד, ומוודאים שהרשומות האחרונות נמצאות בו.
3. מכונה שלמה: מפעילים אותה מתוך הגיבוי ברשת מבודדת, ובודקים שהשירותים עולים.
4. בקר תחום: משחזרים רק בסביבה מבודדת, כדי שלא יתנגש עם בקר התחום הפעיל.

בכל בדיקה רושמים כמה זמן היא נמשכה. אם התוצאה ארוכה מדי לעסק, השאלה הבאה היא כבר לא גיבוי אלא התאוששות מאסון: היכולת להעלות את השרתים בענן מתוך הגיבוי, לפי סדר שנקבע מראש. כך זה עובד ב-התאוששות מאסון של Acronis.

שאלות נפוצות

האם צריך סוכן גיבוי על כל שרת?

לא תמיד. שרת פיזי או שרת שמתארח אצל ספק צריכים סוכן בתוך מערכת ההפעלה. מכונות ב-VMware,‏ Hyper-V או Proxmox VE אפשר לגבות מהשרת המארח, בלי סוכן בכל מכונה.

מה ההבדל בין גיבוי מסד נתונים לגיבוי של השרת שעליו הוא רץ?

גיבוי של השרת שומר את קבצי המסד כפי שהם ברגע הצילום. גיבוי מודע-יישום מתאם עם המסד את הרגע הזה, כך שהעותק עקבי וניתן לשחזור. ב-SQL Server הוא מאפשר גם לשחזר לנקודת זמן בעזרת יומני הטרנזקציות.

כל כמה זמן כדאי לגבות שרת?

ברוב השרתים, יומי הוא נקודת פתיחה. שרת שמקבל הזמנות או רשומות חדשות כל הזמן מגבים כמה פעמים ביום, ושרת שכמעט לא משתנה אפשר לגבות פחות.

האם גיבוי לענן מאט את השרת?

הגיבוי הראשון מלא וארוך יותר. אחריו עוברים רק השינויים, ואפשר לתזמן אותם לשעות שקטות ולהגביל את רוחב הפס.

מה ההבדל בין גיבוי להתאוששות מאסון?

גיבוי שומר עותק שממנו משחזרים. התאוששות מאסון מוסיפה את היכולת להפעיל את השרתים בענן מתוך הגיבוי כשהסביבה הראשית מושבתת, ולחזור לעבוד בזמן שמתקנים את המקור.

רוצים הצעה לגיבוי השרתים שלכם?

בגיבוי הענן של Acronis מגבים שרתי Windows ו-Linux, מכונות וירטואליות ומסדי נתונים לענן נפרד, עם שחזור של קובץ, מסד או מכונה שלמה. כתבו לנו אילו שרתים יש לכם ומה רץ על כל אחד, ונחזור עם הצעה, בניהול שלנו או בניהול עצמי.