אירוח בחוות שרתים: מדריך מעשי להעברת שרת מהמשרד לחווה

איך מעבירים שרת מהמשרד לאירוח בחוות שרתים? קודם אוספים את הנתונים הטכניים: הגובה של השרת ביחידות U, צריכת החשמל בפועל, מספר חיבורי הרשת וכמה כתובות IP הוא צריך. אחר כך מכינים את השרת: מגבים אותו, מעדכנים קושחה, מגדירים ניהול מרחוק (IPMI, iDRAC או iLO), ומגדירים ב-BIOS שהשרת יעלה לבד אחרי הפסקת חשמל. מתכננים מראש את המעבר לכתובות IP חדשות, מתאמים עם החווה מועד התקנה, ומעבירים את השרת באריזה מתאימה. בחווה מתקינים אותו על מסילות, מחברים לשתי הזנות חשמל ולרשת, ומריצים בדיקות קבלה לפני שמעבירים אליו את התנועה.

אם אתם עדיין בשלב של הבנת המושג ובחירת הפתרון, התחילו במדריך המלא ל-Colocation. המדריך הזה מיועד למי שכבר החליט, ורוצה שההעברה תעבור בלי הפתעות.

מה החווה מספקת, ומה נשאר באחריותכם

באירוח שרת בחוות שרתים (Colocation) השרת שלכם. החווה מספקת את הסביבה: מקום בארון, חשמל מגובה, קירור, קישוריות לאינטרנט ואבטחה פיזית. באחריותכם החומרה עצמה, מערכת ההפעלה, התוכנות, העדכונים והגיבויים. ההבחנה הזו חשובה לתכנון: כל מה שהיה "במרחק הליכה" במשרד, כמו לחיצה על כפתור ההפעלה או החלפת דיסק, יתבצע מעכשיו מרחוק או בתיאום.

חמישה נתונים שצריך לדעת לפני שמזמינים מקום

1. גודל פיזי ביחידות U

שרתי Rack נמדדים ביחידות U, כשכל יחידה היא 1.75 אינץ׳ (כ-4.45 ס״מ) של גובה בארון. רוב השרתים הם 1U או 2U, ושרתי אחסון גדולים יכולים להגיע ל-4U. שרת "מגדל" רגיל, מהסוג שעומד על הרצפה במשרד, לא מתאים לארון בלי מדף ייעודי. כדאי לברר מראש מה אפשרי.

2. צריכת חשמל אמיתית

הספק ספק הכוח שכתוב על השרת הוא הערך המקסימלי, לא הצריכה בפועל. מדדו את הצריכה בעומס רגיל ובעומס שיא, דרך ממשק הניהול של השרת או מד צריכה. החשמל הוא אחד הגורמים העיקריים במחיר האירוח, ובארון מלא הוא גם המגבלה המרכזית על כמות הציוד.

3. ספקי כוח כפולים

שרת עם שני ספקי כוח יכול להתחבר לשתי הזנות חשמל נפרדות, כך שתקלה באחת מהן לא מפילה אותו. זה אחד היתרונות המרכזיים של חוות שרתים מקצועית, ולכן אם השרת תומך בספק כוח שני, כדאי להתקין אותו לפני ההעברה.

4. רשת וכתובות IP

כמה כבלי רשת השרת צריך? האם יש צורך ברשת ניהול נפרדת? כמה כתובות IP ציבוריות נדרשות, כולל כתובת לממשק הניהול מרחוק, אם ינוהל דרך האינטרנט? כתובות IPv4 הן משאב מוגבל, ולכן כדאי לבקש את מה שבאמת צריך.

5. ניהול מרחוק

זה הנתון החשוב ביותר. ממשק ניהול מרחוק (IPMI, או iDRAC בשרתי Dell ו-iLO בשרתי HPE) מאפשר לראות את מסך השרת, להדליק ולכבות אותו ולהתקין מערכת הפעלה בלי להגיע פיזית. שרת בחווה בלי ממשק כזה תלוי לגמרי בביקורים או בשירות Remote Hands.

חישוב חשמל: דוגמה פשוטה

החווה תשאל כמה חשמל השרת צורך, בדרך כלל באמפר. החישוב פשוט: מחלקים את הצריכה בוואט במתח הרשת, שבישראל הוא 230 וולט. שרת שצורך 400 וואט בעומס רגיל צורך כ-1.7 אמפר. בשיא הוא יכול להגיע ל-600 וואט, כלומר כ-2.6 אמפר. לכן מתכננים לפי השיא ולא לפי הממוצע. אם מעבירים כמה שרתים ומתג רשת, מחברים את כל הערכים יחד ומשאירים מרווח.

שני דגשים נוספים: שרתים צורכים יותר חשמל ברגע ההדלקה, ולכן לא מדליקים ארון שלם בבת אחת. ושרת עם שני ספקי כוח מחלק את העומס ביניהם בזמן רגיל, אבל כל ספק צריך להיות מסוגל לשאת את כל השרת לבד כשההזנה השנייה נופלת.

הכנת השרת להעברה

• גיבוי מלא ובדוק של כל הנתונים, שנשמר מחוץ לשרת. העברה פיזית היא רגע שבו דיסקים נכשלים לפעמים.
• בדיקת תקינות RAID ודיסקים. אם דיסק מתריע, מחליפים אותו לפני ההעברה ולא אחריה.
• עדכון קושחה לשרת, לבקר ה-RAID ולממשק הניהול, כשהכול עוד בהישג יד.
• הגדרת ממשק הניהול מרחוק: כתובת IP, סיסמה חזקה ייחודית וגישה מוגבלת. אסור להשאיר סיסמת ברירת מחדל על ממשק שמחובר לרשת.
• הגדרת BIOS: אפשרות "חזרה למצב קודם" או "הפעלה" אחרי הפסקת חשמל, כדי שהשרת יעלה לבד.
• מסילות (Rails): ודאו שיש ערכת מסילות שמתאימה לדגם השרת ולארון.
• תיוג: מדבקה עם שם השרת ופרטי קשר על החזית ועל הגב, וסימון של כבלי הרשת.
• תיעוד: שם השרת, מספר סידורי, מה מחובר לאיזה פורט ואילו כתובות IP ייקבעו. את הסיסמאות שומרים במנהל סיסמאות, לא על פתק בארגז.

תכנון המעבר לכתובות IP חדשות

כמעט תמיד השרת יקבל בחווה כתובות IP חדשות, וזה החלק שבו הכי הרבה דברים נשברים:

• הכינו מראש את הגדרות הרשת החדשות, והגדירו אותן בשרת ממש לפני הכיבוי, או דרך ממשק הניהול מרחוק אחרי ההתקנה.
• הורידו מראש את ה-TTL של רשומות ה-DNS שמצביעות על השרת, כדי שהעדכון יתפשט מהר.
• עדכנו חוקי חומת אש, רשימות היתר אצל ספקים חיצוניים וחיבורי VPN מהמשרד.
• חפשו בהגדרות של תוכנות אחרות כתובות IP קשיחות של השרת.

אבטחה: השרת יוצא מהמשרד, ההגנות צריכות לצאת איתו

במשרד השרת ישב מאחורי חומת האש של הרשת המקומית. בחווה הוא מחובר ישירות לאינטרנט, ולכן כדאי לעבור על כמה נקודות לפני ההעברה:

• ממשק הניהול מרחוק לא נחשף לאינטרנט. ממשקים כאלה היו בעבר יעד לפריצות. עדיף לגשת אליהם דרך VPN או להגביל את הגישה לכתובות IP מוכרות.
• חומת אש על השרת עצמו, שמאפשרת רק את השירותים שצריכים להיות פתוחים.
• שירותים פנימיים, כמו שיתוף קבצים או מסד נתונים, לא פתוחים לעולם. הגישה אליהם עוברת דרך VPN מהמשרד.
• הצפנת דיסקים אם השרת מחזיק מידע רגיש. כך גם דיסק שיוצא מהשרת בהחלפה לא חושף מידע.
• ניטור והתראות: כשאף אחד לא שומע את המאוורר או רואה נורה אדומה, התראות על דיסק, טמפרטורה וזמינות הן העיניים שלכם.

מה לתאם עם החווה מראש

• רשימת האנשים המורשים להיכנס, ואיך מאמתים זהות.
• מועד ההתקנה, ומי מצוות החווה נוכח.
• מיקום בארון, סוג השקעים והקצאת החשמל.
• פורטי הרשת, כתובות ה-IP ופרטי ה-Gateway.
• מה כלול ב-Remote Hands, ואיך פותחים בקשה.

יום ההעברה

1. מודיעים למשתמשים על חלון ההשבתה, ומתאמים עם החווה מועד כניסה.
2. מכבים את השירותים לפי הסדר: קודם אפליקציות, אחר כך מסדי נתונים, ורק בסוף את מערכת ההפעלה.
3. אורזים נכון: באריזה המקורית או בארגז מרופד, בלי לחץ על הלוח האחורי. יש מי שמעדיפים להוציא את הדיסקים ולהעביר אותם בנפרד, מסומנים לפי מיקום. אם עושים את זה, חייבים להחזיר כל דיסק בדיוק למקומו.
4. מתקינים בארון: על מסילות, עם זרימת אוויר נכונה מקדימה לאחור, כמו שאר הציוד בארון.
5. מחברים: שני ספקי הכוח לשתי הזנות שונות, רשת וממשק ניהול.
6. מדליקים ובודקים שממשק הניהול זמין מרחוק לפני שעוזבים את החווה.

בדיקות קבלה

• השרת זמין ברשת בכתובות החדשות, וממשק הניהול זמין מרחוק.
• כל השירותים עלו, והלוגים נקיים משגיאות חומרה.
• ה-RAID תקין ואין דיסק במצב שחזור.
• שתי הזנות החשמל פעילות. אפשר לבקש לנתק אחת לרגע ולוודא שהשרת ממשיך לעבוד.
• ה-DNS מצביע לכתובות החדשות, והמשתמשים מתחברים.
• הגיבוי האוטומטי רץ בהצלחה מהמיקום החדש.

טעויות נפוצות בהעברת שרת לחווה

• שרת בלי ממשק ניהול מרחוק, או עם ממשק שאף אחד לא בדק לפני ההעברה.
• חיבור של שני ספקי הכוח לאותה הזנה. השרת נראה מוגן, אבל תקלה בהזנה אחת מפילה אותו.
• אין מסילות מתאימות, והשרת מונח על שרת אחר או על מדף מאולתר.
• שכחת הגדרת BIOS שמדליקה את השרת אחרי הפסקת חשמל, כך שאחרי כל תקלה צריך לבקש Remote Hands.
• כתובות IP ישנות שנשארו בהגדרות של תוכנות, חומות אש וחיבורי VPN.
• אין גיבוי חיצוני עדכני ביום ההעברה, בדיוק כשהסיכון לתקלת דיסק גבוה.

החיים אחרי ההעברה

רוב העבודה מתבצעת מרחוק. כשצריך פעולה פיזית, כמו החלפת דיסק, חיבור כבל או לחיצה על כפתור, אפשר לבקש Remote Hands מצוות החווה. אם אתם רוצים להגיע בעצמכם, הגישה הפיזית מתואמת מראש ומחייבת אימות זהות. כדאי להשאיר בחווה דיסק חלופי, אם החוזה מאפשר זאת, כדי שהחלפה לא תחכה למשלוח.

כשהשרת מתקרב לסוף חייו, שווה לבדוק שוב את החלופות. לפעמים שרת ייעודי בשכירות, שבו החומרה באחריות הספק, זול ופשוט יותר מקניית שרת חדש. אפשר להשוות במחירון השרתים הייעודיים.

שאלות נפוצות

אפשר להכניס לחווה שרת מגדל רגיל?

לפעמים, על מדף ייעודי בארון, אבל הוא תופס יותר מקום ולא תמיד מתאים. כדאי לברר מראש, או לשקול מעבר לשרת Rack בהזדמנות הזו.

מה קורה אם השרת נתקע ואין ממשק ניהול מרחוק?

צריך לבקש מצוות החווה לבצע אתחול פיזי, או להגיע בעצמכם. לכן ממשק ניהול מרחוק הוא כמעט חובה בשרת שמתארח בחווה.

כמה זמן לוקחת העברה של שרת לחווה?

ההשבתה עצמה נמשכת בדרך כלל כמה שעות, בעיקר זמן הנסיעה, ההתקנה והבדיקות. ההכנה, כולל תכנון כתובות ותיאום, לוקחת כמה ימים.

האם אפשר להעביר כמה שרתים ולהשכיר ארון שלם?

כן. מעבר לחבילות לפי U, אפשר להשכיר ארון מלא, חצי ארון או רבע ארון. פרטים בעמוד השכרת ארון בחוות שרתים.

איפה נמצאות חוות השרתים?

השרתים שלנו מתארחים בחוות שרתים בישראל, בראש העין, בפתח תקווה ובבית יהושע, בתקן Tier III.

רוצים לארח את השרת שלכם אצלנו? צפו במחירון אירוח השרתים (Colocation) או פנו אלינו לתיאום העברה.