עקרון 3-2-1 ומה בדיוק כדאי לגבות
שיטת 3-2-1 היא כלל האצבע המקובל בעולם הגיבוי: שלושה עותקים של המידע (המקור ועוד שניים), על שני סוגי אחסון שונים, כשלפחות עותק אחד נמצא מחוץ לסביבת הייצור. הרעיון פשוט — שום תקלה בודדת, בין אם דיסק, שרת או טעות אנוש, לא אמורה למחוק את כל העותקים בבת אחת.
בשרת VPS זה יכול להיראות כך: השרת הפעיל עצמו, הגיבוי היומי שכלול בכל VPS באמפייר אייאל, ועותק נוסף בגיבוי מנוהל עם שמירה ארוכה יותר או עותק מבודד. עסקים רבים מוסיפים גם ייצוא תקופתי של מסד הנתונים לאחסון משלהם — שכבת הגנה נוספת שלא תלויה בספק אחד. ככה, גם אם אחת השכבות נפגעת, תמיד נשארת עוד אחת לחזור אליה.
גיבוי של השרת כולו מאפשר להחזיר את המערכת למצב קודם במכה אחת, וזה הכלי הנכון אחרי עדכון שהשתבש או פריצה. אבל לא תמיד רוצים להחזיר את כל השרת: אם נמחקה בטעות טבלה אחת או תיקייה של לקוח, שחזור מלא עלול לדרוס עבודה של שעות שנעשתה מאז.
לכן כדאי לשלב בין גיבוי מלא של השרת לבין גיבוי ברמת מסד הנתונים, שמאפשר לשחזר פריט בודד. במסדי נתונים פעילים חשוב במיוחד לוודא שהגיבוי עקבי — כלומר נלקח בצורה שלא תופסת את הנתונים באמצע כתיבה — אחרת עלולים לגלות ביום השחזור שהעותק לא שמיש.
